אירוע הפתיחה

how many partners have you had?

השאלה הזאת נשמעת פשוטה.
כמעט טכנית.
אבל היא לא באמת שואלת על מספר.
היא פותחת מרחב.
מרחב שבו זיכרונות, תחושות ודפוסים מתקיימים בו זמנית,
בלי היררכיה ובלי סדר ברור.
מרחב שבו מה שנשאר אינו עובדה,
אלא רישום בגוף.

לא תמיד ברור מה שייך למי. מה התחיל איפה.
ומה בכלל ניתן להפרדה.
ובתוך כל זה, יש גם רגעים שאינם ניתנים להסבר.
משיכה שממשיכה להתקיים גם כשההיגיון כבר ביטל אותה,
דלתות שנדפקות שוב, למרות שהן סגורות,
רגעים שבהם חרדה מתחפשת לאהבה,
וכאב מוכר מרגיש כמו בית.

בתוך המרחב הזה, העבודות בתערוכה אינן מנסות לענות.
הן מציעות מבט על יחסים לא דרך סיפור,
אלא דרך מה שמצטבר.
מחוות קטנות, חזרות ושאריות.
רגעים שבהם מגע הוא גם קרבה וגם ספק.
רגעים שבהם אינטימיות מתקרבת ונעצרת באותו הזמן.
רגעים שלא מתיישבים לכדי נרטיב אחד.

לאורך הדרך, החיפוש מופנה שוב ושוב החוצה.
אל האחר, אל המפגש, אל מה שיכול למלא או להחזיר.
ורק ברגעים נדירים של כנות, כמעט בלתי נסבלת,
מתבהר שהשאלה מעולם לא הייתה שם.
השאלה ״כמה״ מתפרקת כאן,
ובמקומה נשאלת שאלה אחרת,
לא מנוסחת עד הסוף, שנוכחת בגוף יותר משהיא נאמרת.

לא מה קרה, אלא מה נשאר.
מה חוזר, מה נמשך מעבר למפגש עצמו.
ומה מתגלה, לאט, לאט, כאשר מפסיקים לחפש בחוץ,
ונשארים מול מה שכבר נמצא בפנים.

אוצרת התערוכה - קורין אברהם